איך "להשתמש" בחפצים שנראים חסרי תועלת אך בכל זאת מעוררים בכם שמחה ?
- Rona Barzily-Oded
- 27 ביוני 2024
- זמן קריאה 3 דקות
לעיתים לקוחות אומרים לי, במהלך הסידור, כשאנו מנסים להיפטר מחפצים, שחפץ מסויים אינו שימושי אך בכל זאת חשוב להם לשמור אותו, מכיוון שהוא מעורר בהם שמחה. אני, כמסדרת ארונות ובתים, משתדלת לפעול לפי העקרונות של מארי קונדו, כלומר, לשמור חפצים שמעוררים בנו שמחה או כאלה שיש בהם תועלת (מספריים, כלי מטבח, מברג וכיוצ"ב חפצים שאנו לא בהכרח שמחים בהם, אבל כן משתמשים בהם).
אני נוהגת להתחיל את תהליך סידור הבית בארונות הבגדים. לרוב, במה שנוגע לבגדים, ללקוחות יותר קל להגיד מה מעורר בהם שמחה. זה אינטואיטיבי ללקוח לומר על חולצה מסויימת, שהוא אוהב אותה ו"חורש" עליה, ועל ג'קט אחר שהוא לא מתחבר אליו ואינו נוהג ללבוש אותו.
למי שמתקשה להחליט מה מעורר בו שמחה,למדתי שהדרך הטובה ביותר לבדוק זאת, היא באמצעות השוואה. לעיתים, כאשר עצם ההתבוננות בפריט אינה מספיקה בשביל להחליט אם הוא אהוב, אני מציעה להשוות אותו לפריטים אחרים מאותו הסוג, למשל קטיגוריה של חולצות (השוואה אחת לשנייה). משום כך, כשאני מסדרת בית עם לקוח, אני תמיד ממיינת כל קטיגוריה עד תומה, לפני שאני עוברת הלאה.
חשוב לי להדגיש, שגם רמה גבוהה של פונקציונאליות היא למעשה ביטוי של שמחה. המספריים או המברג, למשל.
עוד גיליתי, שלעיתים היעדר ניצוץ של שמחה בחפצים מסויימים משקף קושי בחיים האישיים שלנו.
למשל,בשנים שבהן עבדתי כעו"ד, לא אהבתי את הבגדים האלגנטיים / מחוייטים, שלבשתי למשרד מדי יום. זה שיקף, כמובן, את מה שהרגשתי כלפי המקצוע. הרגשתי בבגדים האלה "אפורה" ומבוגרת (הייתי בסוף שנות ה-20 שלי).
זה מראה עד כמה עמוק ורגשי, הקשר בינינו לבין הרכוש שלנו.
כך יוצא, שבמהלך הסידור אנו מחדדים את היכולת להבין מה מרגש אותנו, וגם לומדים להכיר את עצמנו טוב יותר.
בחזרה לנושא הפוסט הזה - לעיתים יש לי לקוחות שאומרים על פריט שנראה לי לגמרי מיותר, שהוא ממלא אותם שמחה. למשל, יש לי לקוחה ששמרה פריטים שסרגה בשנותיה בביה"ס התיכון. לקוחה אחרת שמרה דובונים ובובות של ילדיה שבגרו, ולקוח שלישי שמר סיכות דש של אימו המנוחה. למרות הגישה המינימליסטית שלי, אני סבורה, שאם יש פריטים שמעוררים בכם כ"כ הרבה שמחה, אז יש להשאיר אותם בבית גם אם הם מוחזקים בקופסה ואתם אתם מסתכלים עליהם פעמיים בשנה.
ישנן דרכים שונות "להחצין" ולהנות מהחפצים ה"מיותרים" הנ"ל שמשמחים אתכם, למשל, להציג אותם על מדף בסלון או בויטרינה ייעודית (אם יש לכם). אם מדובר באוסף (מניאטורות, יצירות קרמיקה של הילדים), אז רצוי שיהיה על צלחת, מגש או מפה על מנת לתת "מסגרת" לאוסף, שלא ייראה כמו סתם "בלגן".
אם אינכם מעוניינים להציג לראווה את הפריטים הנ"ל, אפשר להניח אותם במגירת התחתונים או במגירת הגרביים ואז תוכלו לראות אותם בכל פעם שאתם פותחים את המגירה. אם מדובר בתמונות / גלויות / בדים שונים, אזי אפשר להצמיד אותם לדפנות פנימיות של ארונות מטבח או בגדים, או לתחתיות של מגירות (כמו ריפוד). הכיף שבעניין הוא, שכשתסיימו תוכלו לראות משהו שאתם אוהבים בכל מקום אליו תביטו, אפילו בפעולות הכי בנאליות ויומיומיות.
הטיפ שלי- אם יש חפץ שאתם אוהבים למרות שהוא "חסר תועלת" תעניקו לו הזדמנות להיחשף בפומבי (או רק בפניכם), כדי שתוכלו להמשיך להנות ממנו.
כשאני מסדרת בית עם לקוחותיי, אני שמה בצד את כל החפצים מסוג זה עד לגמר הסידור.
ההשראה לקשט את הבית תגיע כשנסיים את הסידור והבת יהיה מסודר ונקי.
חשוב לי להדגיש, שסידור הבית הוא לא רק חיסול הבלגן. התכלית האמיתית של הסידור הינה, למצוא את החפצים שאנו אוהבים באמת, להציג אותם לראווה, ולחיות בסביבה שהיא נעימה ויפה. לעניות דעתי, בית מסודר ונקי, אך לא עירום וחוף מקישוטים, יהווה סביבת חיים מיטבית עבורינו.
וזאת היא הדירה שלי :
Kommentare